ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
|
3656-08
22/07/2008
|
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו
|
- נגד - |
התובע:
עומר אברהים סעיד דאוד ת"ז 904196623 עו"ד פארס אבו חסן
|
הנתבע:
התביעה הצבאית עו"ד קמ"ש שרי טל
|
החלטה |
העורר מואשם בחברות בארגון החמא"ס החל משנת 2003 ועד למעצרו. כן מואשם העורר בכך שבחודש דצמבר 2007 אימן אדם אחר, אימון תיאורטי, באופן פירוק והרכבת כלי נשק מסוג קלאצ'ניקוב ובאחיזה ברוס"ר M-16.
בסמוך להגשת כתב אישום זה, בחודש פברואר 2008, הסכימה הסנגוריה למעצר העורר עד תום ההליכים בכפוף לשמירה על אפשרותה להגיש בקשה לעיון חוזר.
ואכן, בתאריך 30.6.08 הוגשה בקשה כאמור, אשר נדונה ונדחתה על ידי בימ"ש קמא.
ביהמ"ש הגיע למסקנה כי יש לקבל את טענת הסנגוריה לפיה פעילותו של העורר במסגרת החמא"ס נפסקה בשנת 2004. עם זאת, לנוכח האימון הצבאי אותו העביר העורר בסוף שנת 2007 לפעיל חמא"ס ולאור הצעתו של העורר לאותו אדם לבצע פיגוע, גם אם הצעה זו נועדה לבחון את רצינותו בלבד, קבע ביהמ"ש כי מתקיימת עילת מסוכנות. לאור זאת, בימ"ש קמא הותיר את החלטת המעצר על כנה.
מכאן הערר הנוכחי, במסגרתו חוזר הסנגור על טענותיו באשר לתשתית הראייתית ובנוגע להעדר המסוכנות הנובעת מן המעשים המיוחסים לעורר.
מנגד, סבורה התביעה כי לא רק שיש להותיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה, אלא שמן הראוי היה לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה אף לחברותו של העורר עד למעצרו.
עם תום העיון בראיות התביעה ובטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי החלטת בימ"ש קמא מבוססת כדבעי.
אף אני בדעה כי דבריהם הברורים של עדי התביעה 2 ו-3 בדבר הפסקת חברותו ופעילותו של העורר מטילות ספק רב בדבר האפשרות להביא להרשעתו במלוא העובדות הנטענות בפרט האישום הראשון. אמנם, ניתן לטעון כי אזכור שמו של העורר על ידי עד התביעה מס' 4 כמי שהיה חבר בחולית חמא"ס בשנת 2003, ללא ציון הפסקת החברות, עשויה לעורר חזקת מסוכנות כפי שנקבעה בהלכת
קוואסמה (עד"י איו"ש 56/00
קוואסמה נ'
התוב"ץ). אולם, לנוכח דברי העדים האחרים, בשלב זה של הדיון, הדעה הנוטה יותר לקביעה כי בפנינו מצב של חברות מופסקת.
אלא שכפי שציין ביהמ"ש בצדק רב, האימון הצבאי שהועבר על ידי העורר בסמוך למעצרו, מצייר אותו כמי שעלול לסכן את ביטחון האזור גם לעת הזו. אמת, אין מדובר באימון צבאי מהחמורים, אולם, נסיבותיו, בצירוף לחברות העורר בעבר, מעלות חשש למסוכנות כאמור.
בנסיבות אלה, ולאחר שלא התרשמתי כי ניתן למצוא חלופת מעצר אפקטיבית, הנני דוחה את הערר.
ניתנה היום, 22 ביולי 2008, י"ט בתמוז התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
המשנה לנשיא
רמ"שית: ער